הפארק הלאומי פונג נהא – קא באנג השוכן בווייטנאם הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 2003 וטומן בחובו את הרי הגיר העתיקים ביותר באסיה, אשר לפי ההערכה נוצרו לפני כ-400 מיליון שנה, מאות מערכי מערות וביניהם המערה הגדולה ביותר בעולם, ונהרות תת-קרקעיים, מה שהופך את הפארק המדהים הזה לגן עדן עלי אדמות לכל אוהבי הטבע באשר הם. הכנו עבורכם סקירה קצרה על הפארק. קריאה מהנה!
הפארק הלאומי פונג נהא – קא באנג (Phong Nha-Ke Bang National Park) שוכן בפרובינציית קואנג בין, כ-500 קילומטרים מערבה מהאנוי, וטומן בחובו כ-300 מערות שהתגלו עד כה באורך כולל של כ-125 ק"מ, שהופכות את הפארק לאחד האזורים הקארסטיים הגדולים בעולם. הפארק הלאומי הוקם על מנת להגן על האזור והאקו-סיסטם הייחודי שלו.
בשנת 1986 הכריזה ממשלת וייטנאם על פונג נהא כשמורת טבע בשטח של 50,000 דונם, ולאחר חמש שנים הרחיבה את שטח השמורה ל-411,310 דונם. בשנת 2001 הגדירה ממשלת וייטנאם את אזור השמורה לפארק לאומי, במטרה להגן על אוצרות הטבע, המגוון הביולוגי והמינים האנדמיים בו. כיום מתפרש הפארק הלאומי פונג נהא – קא באנג על פני שטח של 857.54 קמ"ר ומחולק לשלושה אזורים – אזור מוגן באופן קפדני ביותר, אזור שיקום אקולוגי ואזור שירותים אדמיניסטרטיביים.
קצת היסטוריה
כתובות צ'אמפה מגולפות על-גבי מצבות ומזבחים עתיקים במערה מגלים לנו כי המערות היו מיושבות ע"י בני אדם שנים רבות לפני שהאזור סופח על-ידי וייטנאם. בשנת 1550 בחור בשם דואונג ואן אן היה לווייטנאמי הראשון אשר כתב על מערת פונג נהא. בסוף המאה ה-19 כומר קתולי בשם לופולד מישל קדייר יצא למסע חקר במערת פונג נה, שם גילה את כתבי הצ'אמפה העתיקים, בעקבות תגלית זו הכריז על מערת פונג נהא "המערה מספר 1 של חבל הודו-סין". ביולי 1924 חוקר אנגלי בשם ברטון טען כי מערת פונג נהא היא רק שנייה למערת פאדירק שבצרפת ומערת דראך שבספרד. בשנת 1935 תושב מקומי גילה במקרה במרחק של קילומטר אחד בלבד מפתחה של מערת פונג נהא מערה יפיפייה נוספת, אשר קיבלה את השם מערת טיאן סון – "מערת סיפור אגדה", זאת בשל הנופים המתגלים עם הכניסה למערה, הנראים כאילו יצאו מסיפור אגדה קסום.
בשנת 1937 לשכת התיירות הצרפתית שבעיר הואה הפיקה עלון תיירותי אותו חילקו למבקרים בקואנג בין, ובתוכו הייתה סקירה גם על מערת פונג נהא, מה שהפך את המערה למוקד משיכה אטרקטיבי במיוחד בקרב תושבי חבל הודו-סין.
מסעות החקר בעקבות המערות המסתוריות
עד לפני כ-30 שנה יצאו כמה משלחות חקר וייטנאמיות ואחרות לאזור פונג נהא-קה באנג בניסיון לגלות את קסמן של המערות, אך רק החל משנת 1990, עם הסכמתה של אוניברסיטת האנוי לשתף פעולה עם ארגון חקר המערות הבריטי, החלו פעילויות חקר וגילוי רבות באזור, החל ממחקרי עומק ועד הגשת מועמדות לאתר טבע עולמי של אונסק"ו. משלחת החקר המשותפת הראשונה לארגון הבריטי ולאוניברסיטת האנוי בהובלתו של הווארד לימברט הבריטי יצאה כבר באותה שנה והביאה לסיום החקר של חלק ניכר ממערת וון. בשנת 1992 משלחת משותפת שנייה יצאה לדרך והצליחה לחקור כ-7,730 מטר ממערת פונג נהא העצומה ו-13,690 מטרים נוספים ממערת וון ומערות נוספות. בשנת 2005 מדענים מהארגון הבריטי לחקר מערות גילו מערה חדשה וקראו לה דונג טהיאן דואונג (Dong Thien Duong) – "מערת גן העדן". החוקרים טענו כי מערה זו היא הגדולה והיפה ביותר בכל אזור פונג נה-קא באנג.
במהלך השנים יצאו משלחות משותפות נוספות אשר סיפקו מידע רב בנוגע למערך המערות ותרמו לכך שממשלת וייטנאם תוכל לנקוט צעדים למטרות שימור הפארק ותכנונו, לצד פיתוח הפן התיירותי באזור.
המערה המרהיבה ביותר בווייטנאם
בין המערות המפורסמות בפארק נמצא את מערת פונג נהא, המתפרשת על פני שטח של 7,729 מטרים ומכילה בתוכה כ-14 מערות קטנות ונהר תת-קרקעי הזורם לאורך 13,969 מטרים. המערה, אשר העניקה לפארק את שמו, נחשבה עד למציאתה של מערת סון דונג כמערה שוברת שיאים בכמה קטגוריות: בעלת הנהר התת-קרקעי הארוך ביותר, המערה הגבוהה והארוכה ביותר, החופים היפים והרחבים ביותר והנטיפים המיוחדים ביותר, אשר קיבלו כינויים כגון אריה, בודהה, חד קרן, פיל רוכן ואחוזת המלך. מערך המערה כולל מעברים תת-קרקעיים מעוטרים בנטיפים אשר היו בעבר בכניסה למערה וכנראה היוו השראה לשמה – פונג נהא – "רוח ושיניים". המערה נבחרה לאחת המערות המרהיבות ביותר בעולם ולא בכדי ; בביקורכם במערה תזכו לחזות בנהר והאגם התת-קרקעי המרשימים המצויים בה, הנטיפים המיוחדים הפורצים מהמערה בשלל צורות קסומות.
המערה הגדולה ביותר בעולם
באפריל 2009 יצאה קבוצת חוקרים מאגודת חקר המערות הבריטית למסע חקר בפארק הלאומי והאזורים הסובבים לו. במהלך מסע זה הם גילו, יחד עם כ-20 מערות חדשות נוספות, את מערת סון דונג – "מערת נהר ההר", אשר נוצרה לפני כ-2.5 מיליון שנה ושוכנת במעמקי יער גשם עבות שהסתיר אותה היטב שנים רבות. למעשה, המערה התגלתה כבר על-ידי מקומי בשנת 1991, אך רק בזכות הגעתה של המשלחת נחשפה במלוא תפארתה. חלקה הגדול ביותר של מערת סון דונג מתפתל לאורך למעלה מ-5 קילומטרים, גובהו 200 מטרים ורוחבו 150 מטרים, נתונים אשר הפכו אותה למערה הגדולה ביותר בעולם, עת היא כובשת את התואר ממערת האייל (Deer Cave) שבמלזיה.
בתוך המערה מתקיים יקום תת קרקעי מרגש המורכב מיער עבות , נהר הזורם לאורך 2.5 ק"מ ונטיפי ענק מרהיבים.
רוצים לחזות במערות המרהיבות מקרוב? למגוון טיולים בווייטנאם לחצו כאן
