קובי אמזלג – מדריך טיולים

אחרי טיסת לילה והחלפת מטוסים,
נחתנו הישר לפסטיבל הפנסים.
עייפים, רצוצים ומאוד מרוצים.
בוקר ראשון בודה ליד הים ושוק דגים עתיר תוצרת,
כזה שישנו רק בארץ אחרת.
בתוך חורש ירוק,
הליכה למקדש,
גם פה למדנו משהו חדש.
את ראשו של בודהה מאתרים תלתלים,
את חייו הצילו המון שבלולים.
המרפס שלו נשאר פתוח,
שתמיד תוכל להיכנס בו רוח.
גבעת דשא ירוקה לקבורת אחאם,
מי קבור שם?
ינחש העם.
טיסה לג'יג'ו האי הירוק,
לסבא אבן ששומר מכל פגע,
ולסבתא שבישבנה האדיר יצרה פה לטבע.
נשות ההניו ומערת לאו היפהפייה מלאה פסלים,
ושש מאות מדרגות לטובי המטיילים.
ים טורקיז שזור בזלת,
גם כאן יד הטבע מפסלת.
טיסה לסיאול, הבירה התוססת,
פגשנו את ג'יימס,
האיש שבצבע ובחליפה הוא נראה.
איזה צבע של חליפה הוא לובש במלון לשעה?
כדי ללכת לארמון המלך, התלבשנו בהתאם,
וכל לב בהתרגשות פועם.
הר מון, גבו להר,
פניו לנהר, כך תמיד נשאר הוא מוגן.
נסיעה לגבול הצפוני,
כמה עצוב הסיפור על דיכוי ועוני.
שיט והאכלת שחפים בדגיגים.
והופעה עם רמזים לאהבה,
כמי שנחשף לתרבות קוריאה לאחרונה,
יש כאן תקווה.
ועכשיו לתודות,
לאנג'לה המופלאה,
בוניטה החווייתית ולמישל האדיבה.
ולך קובי,
תודה שאתה מתמצת ולא חופר,
את הסקרנות מעורר.
סבלני ובעל ידע עצום וקשוב,
המטרה היא לטייל איתך שוב.
כי לטייל איתך זה לטייל הכי אופטימלי שאפשר.
ולהכיר אנשים כמוך זה להמשיך להאמין באנשים.
תודה מכולנו, דרום קוריאה,
אוקטובר 25.