שמורת גומבה – מפעל החיים של ג’יין גודול

יער הגשם בגבולה המערבי של טנזניה טומן בחובו את אחד מהפארקים הלאומיים המיוחדים והחשובים ביותר ביבשת אפריקה – הפארק הלאומי גומבה, הידוע בעיקר בזכות הזואולוגית ג'יין גודול ואוכלוסיית השימפנזים החיה בו. גודול בילתה שנים רבות ביערות השמורה והקדישה את חייה לחקר ושימור השימפנזים בסכנת ההכחדה. זה הוא סיפורה של חברתם הטובה ביותר של השימפנזים באפריקה.

מאת יוסי טיבי

שמורת גומבה – הבית של השימפנזים בטנזניה

הפארק הלאומי גומבה, או הפארק הלאומי נחל גומבה, על שם הנחל העובר בו, הינו פארק קטן יחסית המתפרש על פני 52 קמ"ר באזור מחוז קיגומה במערב טנזניה. הפארק  הוקם בשנת 1968 כשמטרתו העיקרית היא שימור והגנה על אוכלוסיית השימפנזים הנדירים החיים בו. גבולה המערבי של השמורה הן הגבעות והחוף המזרחי של ימת טנגניקה, המשמשת גם כגבול טבעי בין טנזניה לקונגו. פני השטח בשמורה נעים ממעמקים תלולים ושטחי עשב ליער גשם טרופי. השמורה היא ביתם של בעלי חיים שונים ורבים, ביניהם היפופוטמים, זברות, אנטילופות, אריות וקופים שונים, אך אחד מבעלי החיים החשובים והנדירים בשמורה הן שימפנזות מזרחיות. השימפנזה המזרחית היא תת-מין של השימפנזה, הנמצאת במדינות דרום-מזרח אפריקה וביניהן טנזניה.

ג'יין גודול וקהילת קאסקלה

בשמורת גומבה נמצאת אחת הקהילות הידועות והחשובות שלהן – קהילת השימפנזים קאסקלה. הקהילה הייתה נושא המחקר החלוצי והראשון מסוגו של ד"ר ג'יין גודול שהחל בשנת 1960 ונמשך עד היום. זהו המחקר הארוך ביותר שנעשה על בעל חיים בסביבתו הטבעית. גודול בעצם הייתה הראשונה לעקוב ולחקור את בעלי החיים המופלאים הללו. מחקרה סייע רבות להבנת עולמם של השימפנזים וגודול זכתה לפופולריות רבה ואף נכתבו עליה ספרים ומספר סדרות דוקומנטריות. הקשר בין גודול לשימפנזים היה קשר חזק ויוצא מן הכלל והיא אף נהגה לכנות את השימפנזים בשמות, ולא לפי מספרים שהיא השיטה המקובלת יותר במחקרים מדעיים. גודול נהגה לקרוא לשימפנז קטן שנולד בשם המתחיל באות של שם אמו, מה שאפשר זיהוי של אילן יוחסין בקהילה. אחד המקומות החשובים והמפורסמים ביותר בשמורה הוא מרכז החקר של שמורת נחל גומבה. המקום נגיש אך ורק באמצעות סירה, וידוע כאבן הפינה ממנו התחילה ג'יין גודול, החלוצה בכל נושא חקר השימפנזים, את מפעל חייה. כיום מפעל חיים זה משמש כמרכז חקר, מגורים ופעילות של ממשיכי דרכה של גודול, הממשיכים לדאוג לקהילת השימפנזים בשמורה.

מלונדון לטנזניה

ג'יין גודול נולדה בלונדון בירת אנגליה בשנת 1938 ומאז ומתמיד התעניינה בבעלי חיים. במהלך השנים ערכה גודול טיולים ומסעות שונים לאפריקה, בהם פגשה את בעלי החיים האהובים עליה מקרוב. באחד מטיוליה לקניה פגשה גודול באנתרופולוג הבריטי הידוע לואיס ליקי, אשר הבחין בחיבתה של גודול לבעלי החיים והחליט להעסיק אותה כמזכירתו. בשנת 1960 ליקי סייע לגודול לחזור לאנגליה ולהשלים את לימודי האתולוגיה שלה (חקר בעלי חיים בסביבתם הטבעית) באוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1964 קיבלה גודול תואר דוקטור באתולוגיה. מהרגע שסיימה גודול את הלימודים היא אינה בזבזה רגע אחד נוסף וחזרה במהרה ליבשת אפריקה, להיות בקרבת בעלי החיים האהובים עליה. במהרה החליט לואיס ליקי לשלוח את ג'יין גודול לשמורת גומבה על מנת לחקור ולעקוב אחר השימפנזים החיים באזור. מהרגע שנחתה גודול בשמורה היא החלה להתחקות אחר משפחות השימפנזים השונות החיות בה.

המחקר הארוך בעולם מתחיל

תחילה, הייתה גודול עוקבת אחריהם ממרחק רב של מספר מטרים ואף קילומטרים ומגלה בעזרת משקפות היכן הן חיות ומה הן עושות במהלך שעות היום. לאט לאט, הצליחה גודול להתקרב לשימפנזים עד שלבסוף הגיעה למצב בו היא עומדת מטרים בודדים מהן ומתעדת את חייהן מקרוב מאוד. באותה תקופה לערך, שלח הנשיונל ג'יאוגרפיק צלם טבע מקצועי, על מנת לתעד את מחקרה של גודול. אותו צלם, הוגו וואן לוויק הופך לבן זוגה של ג'יין, ובהמשך, הם נישאים. השניים בילו יחד רבות בשמורה, והתקרבו לשימפנזים בצורה יוצאת מהכלל שאף אחד לא ציפה לה. השימפנזים חיבקו, ניקו, יצרו קשרים חברתיים עם גודול והוגו ואף נהגו לבקר את השניים במחנה החדש אותו הקימו, מרכז החקר של שמורת נחל גומבה.

תרומת המחקר

עבודתה הארוכה והמקיפה של גודול בחקר השימפנזים תרמו רבות להבנה ושמירה על המין. גודול תרמה להבנת היחסים החברתיים שבין שימפנזה אחד לאחר בלהקה ובין שימפנזה אחד ללהקה כולה. בנוסף, הביאה למודעות על הפרדת מין השימפנזים ממין השימפנזה הננסית (הבונובו) והציגה את התכונות המפרידות בין השניים. מחקרה של ג'יין היה שונה וייחודי משאר מחקרי הטבע של אותה תקופה, בכך שהיא הייתה נוהגת לצאת אל הטבע ולצפות בשימפנזים בסביבתם הטבעית מתוך אמונה ששם היא תוכל ללמוד עליהם בצורה הטובה ביותר וליצור עמם קשר אמין יותר. אחת מפריצות הדרך שהתגלו לאחר מחקרה של גודול הייתה התגלית שהשימפנזים משתמשים בכלים שונים לכל מיני מטרות, ואף משנים את אותם כלים לפי צרכיהם. לדוגמה, גודול הייתה הראשונה לגלות כי השימפנזים דוחפים ענפים ומקלות לתוך חורי נמלים וטרמיטים ומשתמשים בהם כדי "לדוג" את החרקים ולאכול אותם. השימפנזים אף מתאימים את המקל על ידי קיצורו ותלישת עלים ממנו, על מנת שיתאים בדיוק לחור.

שליחה של שלום

בהמשך חייה גודול התגרשה מבעלה הראשון ונישאה בשנית לדרק ברייקסון עד למותו בשנות ה-80. במהלך השנים, ג'יין גודול קיבלה פרסים והוקרה רבה על עבודתה ומחקריה הרבים. היא אף הספיקה לקבל את פרס "מדליית הכבוד של טנזניה" המעיד על תרומתה הגדולה למדינה. בשנת 2003 הכריז האו"ם על דוקטור ג'יין גודול כעל "שליחת השלום ברחבי העולם". ובשנת 2004 קיבלה את התואר "אצילה" על ידי מלכת אנגליה, בטקס רשמי שהתרחש בארמון בקינגהאם.

המורשת של גודול

גם כיום, בגיל 86, גודול ממשיכה לעבוד ולפעול למען בעלי החיים ברחבי העולם. מכון ג'יין גודול, אותו הקימה בפארק הלאומי גומבה התפשט וצמח ליעדים נוספים ברחבי העולם. תחילה בתוך יבשת אפריקה, ועד מהרה הגיע ל-19 שלוחות מסביב לעולם. המכון פועל בשיטה חדשנית הדוגלת בשימור קהילת השימפנזים על ידי הפעלת תוכניות לימוד לנוער ותוכנית חינוכית לילדים ברחבי העולם, המסבירה על השימפנזים בפרט ועל בעלי חיים בסכנת הכחדה בכלל.

כיום, המבקרים בשמורת גומבה יגלו אזור קסום וסודי שהשתמר בזכות פעולותיה הרבות של ג'יין גודול. הסיור המיוחד והאהוב ביותר בפארק הוא סיור הצפייה בשימפנזים בסביבתם הטבעית ביער, אז מצטרפים למדריך ומטיילים ביער הגשם תוך כדי צפייה בבעלי חיים מרשימים אלו. ניתן לצאת גם לסיור שייט בימת טנגניקה היפה, לשנרקל ולצפות באלפי סוגים שונים של דגים צבעוניים. ביקור בשמורת גומבה הוא ביקור חוויתי ועוצמתי שללא ספק משאיר טעם של עוד.

קרדיט תמונות – מהאתר של ג'יין גודול
לתרומות להמשך פעילותו של מכון ג'יין גודול היכנסו לאתר הרשמי janegoodall.org