אתיופיה – חמשת האתרים שאסור לפספס

נופים עוצרי נשימה, שבטים מרתקים וקפה איכותי שלא תוכלו לטעום בשום מקום אחר הן רק חלק קטן ממגוון הסיבות בזכותן כדאי לבקר באתיופיה. בואו להכיר ביעד מקסים זה את חמשת האתרים שפשוט אסור לכם לפספס.

אתיופיה טומנת בחובה סיפור מרתק ביותר. זה מתחיל בלוסי, אחת מאימהות המין האנושי הקדומות והמפורסמות ביותר, ממשיך עם העיר הקדושה אקסום ומלכת שבא, ואז הולך שבי אחרי נצרות מתובלת במסתורין של ישראל הקדומה.

שלא כמו מקומות רבים באפריקה, אתיופיה עשירה במונומנטים עתיקים רבים. אלה משמשים כנקודות מוצא לשפע מסלולי טיול מדהימים ומבטיחים למטייל חוויה תרבותית מיוחדת.

מלבד נופים מגוונים עוצרי נשימה, אתיופיה מציעה למטייל בה גם הצצה לתרבות עתיקה והיכרות עם עולם הולך ונעלם, זאת בזכות כ-80 קבוצות אתניות שונות המתגוררות ברחבי המדינה.

בואו להכיר את חמשת האתרים שפשוט אסור לכם לפספס בטיול לאתיופיה

לליבלה – הפלא השמיני של העולם

לליבלה הינה אתר מורשת עולמי הממוקם במרכז חלקה הצפוני של אתיופיה, הידוע בכנסיות החצובות בסלע המצויות בו ונחשב בעיני רבים לפלא השמיני של העולם העתיק. אחד השליטים האחרונים משושלת זאגווה, שמלך בסוף המאה ה־12 היה המלך לליבלה. לפי המסורת, מחליט המלך לליבלה (Lalibela) לבנות באתיופיה את ירושלים החדשה ומתחיל במבצע הנדסי שלא נראה כמוהו בכל העולם העתיק. המלך לליבלה מחליט לחצוב בסלע הטוף האדום של הרי רוהא מערכת שלמה של כנסיות מרהיבות ביופיין שלימים תשנה את שמה ותכונה "פטרה של אפריקה" הלו היא העיר לליבלה. לליבלה היא בעצם קומפלקס גדול המכיל בתוכו אחת עשרה כנסיות חצובות בסלע בצפיפות. האתר נבנה על ידי המלך לליבלה במאה ה-12, וזכה לכינויים רבים כגון "פטרה של אפריקה" ו- "ירושלים החדשה" (בשל שמות הכנסיות הרבות הקרויות של מקומות קדושים בירושלים). החציבה של הכנסיות בסלע הייתה תהליך ממושך שכן הן נחפרו באופן ידני וייחודי. אחת הכנסיות המיוחדות והמפורסמות שבקומפלקס היא כנסיית ביתא גיורגיס, הבנויה בצורה של צלב לכבודו של ג'ורג' הקדוש.

מדבר דנקיל

מדבר מלח עצום השוכן בצפון מזרח אתיופיה וגולש לגבולות ג'יבוטי ואריתראה. במדבר דנקיל אפשר למצוא הרי געש פעילים, מישורי מלח אינסופיים, נאות מדבר פזורים במרחבים ותופעות גיאותרמיות מיוחדות היוצרות בריכות מים צבעוניות מרהיבות.

זהו המדבר הגדול ביותר לאורך השקע הסורי-אפריקאי ועקב מיקומו הגיאוגרפי במשולש אפאר המחבר בין 3 לוחות טקטוניים (הלוח הערבי, תת הלוח הסומלי והלוח האפריקאי) הטמפרטורות בו גבוהות במיוחד עד כי בימים חמים יכולות להגיע לכדי 50 מעלות צלזיוס.

הלוחות הטקטוניים עדיין פעילים ומתרחקים זה מזה בקצב של 1-2 ס"מ בשנה, מה שמאפשר עדיין לאחד מהרי הגעש במקום Erta Ale ("ההר מעשן" באמהרית) להישאר פעיל ולאפשר לאמיצים שבינינו הצצה לאגם הלבה הרותחת שבראשו. בנוסף להר הגעש יש במקום גם מעיינות גופרית חמים שנקראים שקע דאלול, שקע שנוצר בעבר מפעילות געשית. זהו בעצם שדה הידרותרמי הנמצא מתחת לגובה פני הים, כך שמי גשמים שיורדים בצפון מגיעים למקום ומחלחלים דרך הסדקים לעומק האדמה. חלחול המים ממיס בתורו מינרלים שונים שחודרים עם המים עד לשכבת המגמה שנמצאת בעומק האדמה. כאשר אלה באים במגע עם המגמה מתרחשת המסת המלח והמינרלים ע"י המגמה ונוצר קיטור והתפרצויות געשיות שיוצרים מראה מרהיב: התפרצויות רבות של גייזרים בטמפרטורות שונות, מעיינות גופרית, מינרלים ותחמוצות שונות יחד עם מיני בקטריות המקנות לבריכות צבעים מרהיבים של ירוק, כחול וטורקיז עם צבעי צהוב גופרתי. כל אלה מעניקים למקום יופי שקשה לתארו במילים.

בעבר הרחוק היו חלקים נרחבים של מדבר זה מוצפים במי ים מלוחים. עם נסיגת מי הים ותהליך ארוך של אידוי מסיבי של מי הים נוצרו בשקעי האגמים העתיקים משטחי מלח לבנים המכסים חלקים גדולים בצפון המדבר. בני שבט האפאר שחלקם חיים במדבר צחיח זה מנצלים את משטחי המלח לצרכי כרייה. כבר מאות שנים שהמלח נחצב במקום תוך שימוש בכלי עבודה ידניים לצורת מלבנים אותם מעמיסים בערמות גדולות על דבשות הגמלים. עם מעט מזל ניתן לראות במקום שיירות ארוכות של גמלים הפוסעות במדבר וכמו לקוחות מתוך סרט אגדות ישן, נושאות את ערמות המלח הלבנות בדרכם למסחר בשווקים שמחוץ למדבר.

מפלי הנילוס הכחול – "המים המעשנים"

כ-30 ק"מ במורד הנילוס הכחול נמצאים אחד מאתרי התיירות החשובים והפופולאריים ביותר בצפון אתיופיה- מפלי הנילוס הכחול. באמהרית נקראים המפלים "טיס אבאי", שמתורגם ל"מים מעשנים". הם גם המפלים הגבוהים ביותר באתיופיה שגובהם מוערך בין 37 ל-45 מטרים. מי שגילה את המפלים במאה ה-18 היה מגלה הארצות הסקוטי ג'יימס ברוס, אשר תיאר אותם כמחזה מרהיב כשהרסס עולה מן המפלים ונראה כמו עשן – ומכאן שמם האתיופי "מים מעשנים". בשנת 2003 נבנתה באזור תחנה הידרואלקטרית לניצול מי הנהר לצורך ייצור חשמל, דבר שהוביל לירידה בכמות המים במפל. ולמרות זאת בעונה הגשומה הסכר מוצף והמטיילים באזור צפויים לחזות במראה מדהים של מי המפל העוצמתיים מתרסקים מגובה של 45 מטרים ונופלים אל תוך נהר סוער היוצר אלפי רסיסי מים דמויי עשן.

הרי סימיאן – הגג של אפריקה

הפארק הלאומי הרי סימיאן שבצפון אתיופיה, המכונה לעיתים גם "הגג של אפריקה", טומן בחובו נופים בראשיתיים ועוצרי נשימה, בעלי חיים מיוחדים ונדירים וסביוני ענק.

לא חשוב מאיזו נקודה תסתכלו על זה, הפארק הלאומי הרי סמיאן הוא אחד הנופים הדרמטיים והיפים ביותר של יבשת אפריקה. זה לא רק הנוף והגובה שישאירו אתכם חסרי מילים, אלא גם ההתרגשות מצפייה בלהקות בבוני הג'ילדה (בבון זנוב) וביעלים האתיופים ובשפע בעלי חיים אחרים החיים אך ורק על רכס הרי סמיאן.

הרי הסימיאן עשירים בפסגות הרים משוננות, סלעים חשופים ומצוקים אדירים המזדקרים לגובה של מאות מטרים אשר העניקו לו את הכינוי "לוח השחמט של אלוהים", כאשר במרכז רכס הרי סימיאן נמצא ההר הגבוה ביותר באתיופיה, ראס דשאן, המתנשא לגובה של 4550 מטר.

מערכת הגשמים הדו שנתית, האוויר הקר השורר בגובה ובידוד הרכס ייצרו תנאי מחייה המאפשרים למגוון בעלי חיים להתקיים במקום במערכת אקולוגית ייחודית. בבוני הג'ילדה החיים בלהקות גדולות, היעל האתיופי (Walia Ibex) זאב חבשי והפרס האתיופי (Lammergeyer) הינם רק חלק מבעלי החיים אותם ניתן לפגוש בהרי הסמיאן. בחלקו המערבי של רכס ההרים, יושבת שמורה הנקראת "פארק הרי סמיאן" ומשתרעת על פני 136 קמ"ר. הפארק הוגדר כפארק לאומי אתיופי בשנת 1969 והיה לפארק האתיופי הראשון שהוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

שבטי עמק האומו – מפגש עם עולם הולך ונעלם

אם יש מקום בעולם שיכול להתחרות על התואר "חגיגה אנתרופולוגית", הלוא שזהו עמק האומו שבדרום אתיופיה. העמק אשר נמצא למרגלות נהר בעל אותו שם, מלא בכפרים בהם מתגוררות כמה מהקבוצות האתניות המרתקות ביותר באפריקה.

טיול בעמק האומו יחשוף את המטיילים לתרבויות מרתקות ונעלמות, אך גם לטבע ואטרקציות ייחודיות. נהר האומו אשר זורם לאורך 760 ק"מ ממערב לדרומה של אתיופיה נחשב לאחד הנהרות הגדולים והחשובים שבמדינה. זרימת הנהר וכמות המשקעים מאפשרים במהלך חודשי ספטמבר – אוקטובר קיום של אטרקציות כדוגמת רפטינג, המתקיים לרוב בחלקיו התחתונים של הנהר בהם אין מפלים.

הנוף בעמק מגוון ומשתנה ממקום למקום, החל מסוואנה יבשה ופותחה וכלה ביערות בגבעות ההרים לאורך נהרות האומו ומגו. לאורך העמק משתרעים שני פארקים לאומיים גדולים, הפארק הלאומי אומו אשר משתרע על 4068 קמ"ר ויושב על הגדה המערבית של נהר האומו והפארק השני נקרא הפארק הלאומי מאגו, המשתרע על פני 2000 קמ"ר ויושב בגדה המזרחית של נהר האומו.

אחד השבטים הבולטים ביותר המתגוררים באזור עמק האומו הוא שבט ההאמר, והוא נחשב גם לשבט הגדול ביותר בעמק האומו. אחד מהמאפיינים הייחודיים של בני שבט זה הוא ההקפדה המדוקדקת על המראה החיצוני. בני השבט נוהגים לעצב את שערם כך שחלקו הקדמי מגולח כולו. הגברים, בדומה לחיות בממלכת הטבע, ססגוניים יותר מחלק מהנשים ומשלבים בראשם נוצות שאומצו מגופן של יענים, זאת כדי להתפאר בעובדה שצדו חיית טרף זו או אחרת. הנשים עטויות תכשיטים אותנטיים, ומעצבות את שיערן בראסטות משומנות צבועות בצבע אדום -חציל כהה, השונה מזה שמעטר את ראשם של הגברים.

בואו לצפות בסרטון על חמשת האתרים שאסור לכם לפספס באתיופיה!

אולי יעניין אותך גם

הכי דרומה שאפשר – אל ארץ האש ואושוויה

סיישל – אומרים ישנה ארץ…

אנחנו בפייסבוק

הטיולים הקרובים

טיול מקוצר בצפון אתיופיה

מאי 1, 2016

טיול לאתיופיה | 7 ימים | טיול פרטי הנופים המרהיבים, הכנסיות והארמונות העתיקים והתרבות העשירה של צפון אתיופיה

המשך קריאה...

הטיול המקיף לאתיופיה

מאי 30, 2013

הטיול המקיף לאתיופיה דרך האגמים והמפלים המרהיבים, הארמונות והכנסיות, השמורות הפראיות ובעלי החיים האנדמיים, השווקים הצבעוניים והשבטים המרתקים | 14 יום - ניתן להתאמה

המשך קריאה...