בואנוס איירס – פריז של דרום אמריקה

רחובות שוקקי חיים, בתים צבעוניים, טנגו בכל פינה, ארכיטקטורה קולוניאלית מהפנטת ואווירה שאין שנייה לה, ברוכה הבאה לבואנוס איירס אחת הערים התוססות והיפות ביותר בדרום אמריקה, שהוגדרה על ידי רבים כ"פריז של דרום אמריקה".

בואנוס איירס, היא בירת ארגנטינה והעיר הגדולה ביותר במדינה. אין טיול לארגנטינה ששלם ללא ביקור בבואנוס איירס. העיר שוכנת על חופו של נהר ריו דה לה פלאטה, כ- 240 ק"מ מהאוקיינוס האטלנטי. בואנוס איירס נחשבת לאחד מהנמלים החשובים ביותר של אמריקה הלטינית ולאחת הערים המאוכלסות ביותר ביבשת כולה. היא גם המרכז הלאומי של המסחר, התעשייה, הפוליטיקה, התרבות והטכנולוגיה הארגנטינאית. לפי המסורת הארגנטינאית, המתיישב הספרדי פדרו דה מנדוזה הקים בבואנוס איירס את היישוב הארגנטינאי הראשון, אותו כינה Nuestra Señora Santa María del Buen Aire ("גבירתנו הקדושה מריה מהאוויר הטוב"). המקומיים בבואנוס איירס מכונים פורטנוס ("אנשי הנמל") מכיוון שכל כך הרבה מתושבי העיר הגיעו באופן היסטורי בסירות ומעבורות מאירופה. שטחה הכולל של העיר עומד על כ- 203 קמ"ר.

נפגשים לקפה וטנגו

העיר הגרנדיוזית הזו עם השדרות הרחבות והמראה הקוסמופוליטי התוסס מזכירה יותר עיר אירופאית מאשר לטינית. עם ארכיטקטורה קולוניאלית, בואנוס איירס היא עיר של שכונות ייחודיות לכל אחת מהן נקודת החן שלה ומקומות המפגש החברתיים שלה, בדרך כלל בתי קפה או ברים. זוהי מסורת אשר התחילה בתקופה הקולוניאלית, כאשר מרכז כל שכונה היה חנות כללית ובר המכונה pulpería. שכונות אלו מספקות תחושה של קהילה לאנשים שחיים במרחב עירוני עצום שבתחילת המאה ה-21 גדל במהירות כפולה מארגנטינה כולה.

המשורר והפילוסוף הארגנטינאי Ezequiel Martínez Estrada (1895–1964) כינה את בואנוס איירס "ראשו של גוליית", מטפורה שהדגימה את חוסר האיזון ביחס שבין העיר לשאר המדינה. עושרה והשפעותיה של העיר מאפילים על חיי שאר המדינה, אך בואנוס איירס מציגה גם את ארגנטינה עם הבעיות הכלכליות והחברתיות הקשות ביותר שלה. הדיכוטומיה הזו הפכה את בואנוס איירס למרכז תוסס פוליטית וחברתית כאחד.

האנרגיה וההמולה של בואנוס איירס המודרנית מורגשים בעיקר במרכז העיר – במוקדי הבילוי, באזורי השווקים, הקניות, הבילוי ובבתי הקפה. "הפורטנוס" (תושבי בואנוס איירס) מתעניינים מאוד בפוליטיקה, מתענגים על כדורגל ונהנים מההיצע התרבותי של העיר. מועדוני הלילה של בואנוס איירס מתעוררים לחיים עם מבלים וחוגגים שמגיעים לרקוד טנגו – הריקוד הלאומי של הארגנטינה, שמקורו באזורי המעמד הנמוך של העיר ושאומרים שהוא משקף את מהות נשמתו של של התושב הבואנוס איירסי.

מזג האוויר בעיר

האקלים הממוזג של העיר מאפיין את מישור החוף של ריו דה לה פלאטה כולה. העיר חמה ולחה בחודשי הקיץ (דצמבר עד מרץ) עם טמפרטורות שלא יורדות מ-28 מעלות צלזיוס. הסתיו והאביב מאופיינים בטמפרטורות משתנות ומזג אוויר המשתנה במהירות. חודשי החורף- יוני עד ספטמבר מתונים אך לחים, עם טמפרטורות ממוצעות של כ -11 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה השנתית הממוצעת בבואנוס איירס היא 16 מעלות צלזיוס. החורף הקר אורך ממאי עד ספטמבר, אך שלג הוא מאורע נדיר ביותר בעיר. הרוחות הן בדרך כלל בעוצמה נמוכה והן תכופות יותר בין ספטמבר למרץ. הגשמים הכבדים ביותר אורכים בחודש מרץ. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא כ-1,140 מ"מ.

אז מה עושים בבואנוס איירס?

כיכר ה-5 במאי | Plaza cinco de Mayo

המרכז הפוליטי והחברתי של העיר, בה בניינים קולוניאליים ישנים ומרהיבים, אשר הוקמה במאה ה-16. רחבת הכיכר הייתה הבמה לחלק מהאירועים החשובים ביותר בתולדות העיר, מההתקוממות נגד הכיבוש הספרדי בשנת-1810 ועד להפגנות שנערכו על ידי מדרס דה לה פלאזה דה מאיו (אימהות של פלאזה דה מאיו) שילדיהן "נעלמו" בתקופת שלטון החונטה הצבאית מ-1976 עד 1983 – הפגנה אותה ניתן לראות עד היום בכיכר זו. חלק גדול מהאזור כיום סגור לתנועת רכבים ומורשה רק להולכי רגל, כולל רחובות פלורידה ולוואלה הפופולריים והסמוכים. פלאזה דה מאיו היא המקום המושלם להתחיל בו את הסיור התיירותי בבואנוס איירס, כאשר היא טומנת בחובה את אחד מהאתרים היפים ביותר בעיר- קאסה רוסאדה (הבית הורוד). קאסה רוסדה נבנתה באמצע המאה ה-18, בתרגום מילולי "הבית הוורוד" מכונה באופן רשמי- קאזה דה גוביירנו, או בית הממשלה – הוא מעונו הרשמי של נשיא ארגנטינה. הארמון הנשיאותי המפורסם הזה צבוע בוורוד והיה המקום שממנו פנתה אווה פרון לקהל העצום שהשתוקק לראות אותה.

שכונת לה בוקה | La Boca

ללא ספק השכונה הצבעונית והתוססת ביותר של בואנוס איירס, לה בוקה היא שכונה קסומה מלאה בגלריות, אומנים, בתי קפה וריקודי טנגו רומנטיים. רבים מהם לוקחים את האמנות שלהם החוצה לרחובות, מקשטים מרפסות וחצרות עם פסלים משעשעים של רקדני טנגו ודמויות אחרות אייקוניות ארגנטינאיות אחרות. מומלץ מאוד לחקור את מוזיאון הרחוב ה- קמיניטו, אזור צבעוני וידידותי להולכי הרגל שמתפקד כמוזיאון פתוח ושוק אמנות תוסס מאז 1959. שרשרת הבניינים הקסומים והפוטוגניים ברחוב זה צבועה במגוון צבעי הקשת. מלאכת יד ומזכרות איכותיות, פסלים, וריקודי טנגו חינם באוויר הפתוח הקמיניטו הוא אזור שלא תרצו לפספס בבואנוס איירס. שכונת לה בוקה היא גם ביתו של האצטדיון המפורסם הבונבוניירה, ביתה של קבוצת הבוקה ג'וניורס, אחד המועדונים המובילים בארגנטינה.

שכונת ריקולטה | Recoleta district

באשר לשכונות הקלאסיות של בואנוס איירס, מעטים יכולים לנצח את שכונת ריקולטה. מדובר בשכונה בעלת שפע מבנים קלאסיים יפיפיים אשר מציעה מגוון רחב של חוויות ומוזיאוניים מעניינים. השכונה היא מיקס של אוכל איכותי ומשובח עם אוכל רחוב טעים בטירוף, אומנויות יפות עם קוקטיילים מלאכותיים, והיא גם ביתו של אחד מבתי הקברות היפים והמבוקרים ביותר בעולם. בשכונה תוכלו למצוא גם את פארק Plaza de las Naciones Unidas, ובו פסל מרהיב של פרח פתוח, היצירה הייחודית, שנבנתה בשנת 2002, נראית בהתחלה כפסל סטנדרטי בדמות פרח, עשוי ברזל ואלומיניום, המתנשא לגובה מרשים של מעל 20 מטרים. הפסל הוענק במתנה לעיר על ידי האדריכל אדוארדו קטלנו. למרבה הפלא אין מדובר ביצירה דוממת – יחודו של הפסל טמון בפעילותו בבוקר ובשעות הערב. ממש כפרח אמיתי שנוצר על ידי הטבע, הוא נפתח מעצמו בכל יום בשעה שמונה בבוקר, ונסגר בשקיעת השמש. ארבע פעמים בשנה, באירועים מיוחדים, עלי הכותרת המטאליים של הפרח נשארים פתוחים גם בלילה, ויוצרים מחזה מרהיב מלווה בתאורה אדמדמה. עד כמה גדול הפרח? כאשר הוא פתוח, קוטרו העצום מגיע ל-23 מטרים.

אזור טיגרה – חיים על המים בין איים קטנים ומוזיאון מרשים

כאשר אתם מטיילים בבואנוס איירס מומלץ לעצור לביקור בפרבר סמוך המכונה "טיגרה". האזור משלב נחלים ונהרות קטנים רבים המשמשים מקום מגורים לתושבים המתניידים ביניהם בסירות פרטיות. התחבורה הציבורית הנפוצה במקום היא ספינה האוספת את התיירים ותושבי האזור, ומסייעת להם להתנייד בקלות ממקום למקום. ואם אתם כבר שם, אל תפספסו את אחת האטרקציות המרשימות ביותר באזור, מוזיאון האמנות "Tigre Delta Del Argentina", שהוקם על כתליו של מועדון ששימש את הבוהמה המקומית בתקופת ה"בל אפוק" מהמאה ה-19 ועד שלהי מלחמת העולם הראשונה. בשנת 2006 שופץ המבנה, והפך לאחד מהבניינים המהודרים באזור, בזכות תוספת של שיש, ברונזה ו-ויטראז' זכוכית מרהיב.