חמשת האתרים שאסור לפספס בבוצואנה

בוצואנה (בוטסואנה), השוכנת בצידה הדרומי של יבשת אפריקה, שינתה את שמה מבצ'ואנאלנד לבוצואנה עם קבלת עצמאותה בשנת 1966, על שם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר במדינה, הצוואנה, ונחשבת לאחת המדינות היותר מודרניות ומוצלחות באפריקה. זהו יעד הידוע בכינוי "ספארי למתקדמים" הטומן בחובו אוצרות טבע אמתיות ביניהם דלתת האוקובנגו המרהיבה. בואו להכיר את חמשת האתרים שאסור לכם לפספס בעת ביקור למדינה מופלאה זו.

מופע הטבע המרהיב ביותר על כדור הארץ, המקום בו בעלי החיים שולטים ומשוטטים בחופשיות , ממדבריות צחיחות ועד דלתה שוקקת חיים – את כל זה ועוד טומנת בחובה בוצואנה, מדינה מרהיבה השוכנת בדרום יבשת אפריקה ומהווה את אחת הדמוקרטיות היחידות באזור. בוצואנה, הגובלת בדרום אפריקה, נמיביה, זימבבואה וזמביה, נחשבת לאחד מיעדי הספארי הטובים בעולם לצפייה בבעלי חיים. בוצואנה בורכה בטבע יוצא דופן וכמעט 40% משטחה הוגדרו כשטחי טבע מוגנים. בוצואנה גם מהווה בית ללמעלה מ-130,000 פילים – אוכלוסיית הפילים הגדולה ביותר בעולם, לצד כמות עצומה של חיות בר אחרות, המגדילות את הסיכויים לסצנות ספארי מרהיבות של פעם בחיים– בין מדבר קלהארי החולש על פני 70 אחוז משטחה היבשתי של בוצוואנה ומציע של נופים מגוונים ומפגש עם חיות ושבטים עתיקים, ועד לדלתת אוקובאנגו, המקום בו חתולים גדולים ופילים גדולים עוד יותר משוטטים חופשי באחד מאזורי הפרא האחרונים בעולם. רוצים לדעת מה הם חמשת האתרים שפשוט אסור לפספס בטיול לבוצואנה? המשיכו לקרוא!

שמורת מרכז הקלאהרי

אם אתם מחפשים ספארי שונה ומיוחד, ספארי מרוחק בו לא תשמעו דבר מלבד שתיקת המדבר וצליל האריות השואגים בלילה, ספארי בו תגלו יצורים מופלאים וחיים במקומות שלא האמנתם, שמורת מרכז הקלאהרי הוא יעד הספארי הבא שלכם. שמורת מרכז הקלאהרי משתרעת על שטח של כ-52,000 קמ"ר בלב בוצואנה, ונחשבת לשמורה הגדולה והמרוחקת ביותר באזור דרום יבשת אפריקה, ובין השמורות הגדולות ביותר בעולם. השמורה עדיין נחשבת יחסית ללא נגישה, וכמעט לא תתקלו באנשים החיים באזור זה – זוהי שמורה פראית ומרתקת לחלוטין, בה רק קומץ קטן של מבקרים מידי שנה, הזוכים לחוויה מדברית בין תושביה הפראיים של השמורה, ביניהם ג'ירפות, ברדלסים וצבועים. מעצם היותו מדבר, המגוון הביולוגי ובעלי החיים שבקלהארי שונים מאוד מאלו שנמצאים בשמורות הצפוניות יותר של בוצואנה. בשמורה זו תוכלו לצפות בעדרים של ראמים, צבועים חומים, צבועון הרעמה, ואפילו אריות שחורי הרעמה האגדיים. חווית הצפייה בבעלי החיים בשמורה יכולה לעיתים להראות כדלילה יותר מאשר בשמורות אחרות, אך ברגע אחד מפתיע, תוכלו לראות להקות של אנטילופות בלב המדבר, או ג'ירפות המגיחות מן האופק, ועל רקע שכזה, זו ללא ספק התמונה המופלאה ביותר שיוצר הטבע. הטורפים העיקריים בשמורה הם האריות והברדלסים (צ'יטות). האריות שולטים על שטחים נרחבים בשמורה, ומתנהלים יחד בלהקות. הצפיפות הנמוכה יחסית של טורפים בשמורה הפכה אותו כמקום אידיאלי לצ'יטות, וכתוצאה מכך השמורה היא אחת המקומות הטובים ביותר באפריקה לצפייה בבעל חיים מופלא זה. גם חיי הציפורים במרכז הקלאהרי מגוונים, החל מהיען הגדול, ועד לכחל הלילכי. שמורת מרכז הקלאהרי משמשת גם כביתם של שבטי הבושמנים של אזור הקלהארי, הנקראים שבטי "הסאן". בשמורה פזורים מספר כפרים של שבטי הסאן, בחלקם תוכלו ללמוד על אורח חייהם הייחודי של שבטים ציידים לקטים אלו, ועל ההסתגלות שלהם לחיים בנוף הדרמטי ובאתגרים השונים של חיי מדבר.

שמורת סבוטי

שמורת סבוטי היא למעשה חלק מהשמורה הגדולה של צ'ובה, ונמצאת דרום מערב ממרכז צ'ובה. אזור זה הוא ביתם של הטורפים הגדולים של אפריקה, החל מלהקות אריות ועד זאבי הטלוא הנדירים, הנמצאים בסכנת הכחדה, והשמורה הפכה לאחת מהמקומות הבודדים ביבשת בהן ניתן לצפות בכלבי פרא מדהימים אלו. ביקור בממלכת טורפים זו תכניס אתכם לסרט טבע מהפנט בו תוכלו לחוות את כל האקשן בממלכת החיות במרחק יריקה מכם, בעודכם משוטטים בין הביצות של שמורת סבוטי. שמורת סבוטי מוכרת גם בזכות נהר סבוטי המסתורי והמרתק הזורם בשטחה, העובר מרחק של 100 ק"מ מנהר צ'ובה האדיר, דרך רכסי חול מדבריים כל הדרך אל שקע מאבאבה.

שמורת צ'ובה

נהר החיים אשר זורם לאורכו של הפארק, להקות פילי הענק המפורסמים, שייט ספארי יוקרתי וייחודי, נוף עשיר ומגוון, אוכלוסיית הציפורים מהגדולות בעולם – כל אלו ועוד רבים הפכו את הפארק הלאומי צ'ובה שבצפון בוצואנה לאחד מהפארקים האהובים ביותר ביבשת אפריקה, ובעולם כולו. הפארק הלאומי צ'ובה ממוקם בצפון הרחוק של מדינת בוצואנה, ונחשב לפארק השלישי בגודלו במדינה. הפארק קרוי על שמו של הנהר החוצה אותו – נהר הצ'ובה, ויוצר גם את הגבול הטבעי בין בוצואנה לשכנתה נמיביה. הפארק משמש כליבה הפועם של ממלכת החי בבוצוואנה, ומספק מקור מים זורמים וזמינים לאורך כל השנה. הפארק עשיר במישורי עשב, ביצות, נחלים, ומגוון נופי טבע רבים, אשר יחד יוצרים בית גידול מושלם לאלפי בעלי החיים והציפורים אשר הפארק הוא ביתם. שמורת צ'ובה הוקמה לראשונה כשמורת חיות בר בשנות ה-30 של המאה ה-20, והפכה לפארק הלאומי הראשון של בוצואנה בשנת 1968. השמורה כוללת שלושה אזורי טבע, אשר שלושתם ידועים כיעדי ספארי אגדיים – נהר הצ'ובה, שמורת סוטי ושמורת ליניאטי. פארק צ'ובה קרוב מאוד לזמביה, זימבבואה ונמיביה, ומיקומו האסטרטגי הפך אותו ליעד פופולרי ואהוב ליעדי טיול יומי מאזורים אלו, כמו גם מאזור מפלי ויקטוריה הסמוך. בפארק וסביבתו תמצאו מספר אפשרויות גדול של לינה בכל הסוגים וכל הרמות, החל ממחנות אוהלים זולים ועד ללודג'ים יוקרתיים בלב הבוש והפארק. ניתן ללון גם בעיירה הסמוכה הנקראת קסאנה, הממוקמת בסמוך לפארק ובה אופציות לינה איכותיות נוחות וזולות.

מישורי מאקגדיקגאדי

במרחק לא רב מדלתת האוקובנגו מלאת המים והחיים, שוכן מרחב עצום של מישורי מלח – הנופים משתנים מגווני ירוק וכחול לגוונים חומים, כתומים ומדבריים, להקות הטורפים ועדרי הפילים מפנים את מקומם ללהקות של זברות – ברוכים הבאים למישורי המלח של מקגדיקגדי. המסע במישורי המלח האין סופיים מתחיל לפני רבבות שנים, אז האזור המכונה מאקגדיקגאדי וממוקם בצפון מדינת בוצואנה, היה נראה שונה באופן קיצוני מאיך שהוא נראה כיום. בעבר, בלט באזור אגם יפיפה ועצום (גדול יותר משטחה של שוויץ). מקור מים עצום זה היה מוקף בשלל ביצות ומישורי מים, אשר סיפקו בית גידול מושלם הן לבעלי החיים הרבים באזור, והן לשבטים הקדומים אשר התגוררו בו. כיום, במקום אגם ענק, ימצאו המבקרים בו מראה לא פחות מרהיב: סדרה של מישורי ומדבריות מלח, אשר למעשה נמצאות היכן שפעם היה האגם. למרות שנראה כי מישורי המלח צחיחים ויבשים, למעשה מספיק מים מגיעים אליהם דרך נהרות האזור: נאטה ובוטטי, ודרך גשמים עונתיים. השמורה נמצאת בצפון מדבר הקלאהרי המפורסם, ודרום מזרחית לדלתת האוקובנגו. המישורים המפורסמים בתוך השמורה הם Sua Pan ו-Nxai Pan. ומרבית מבתי הגידול באזור מוגנים על ידי השמורה המתפרשת על פני 3,900 ק"מ – שמורת מישורי מאקגדיקגאדי. לשמורה ניתן להגיע מהעיר המרכזית הגדולה ביותר בבוצואנה – מאון, והנהיגה בשמורה מתבצעת ברכבי 4X4 עם מדריכים מנוסים.

דלתת האוקבנגו

דלתת האוקוונגו, השוכנת בצפון בוצואנה שביבשת אפריקה, ידועה בזכות מישורי העשב המוצפים מדי עונה ומהווים מוקד משיכה לשלל בעלי חיים, ביניהם היפופוטמים, פילים ותנינים אימתניים, לצד אריות, נמרים, ג'ירפות וקרנפים. דלתת האוקוונגו (Okavango Delta) הנה הדלתה הפנים יבשתית של נהר האוקוונגו. מדובר, ללא ספק, באחד האזורים המרתקים והיפים ביותר במדינה. באזור קיימים מאות זנים של ציפורים, צמחייה פראית ומרהיבה, יותר מ- 36 מיני חיות ומערכת נהרות ייחודית הנפתחת ללגונות מהפנטות ביופיין. בשנת 2013, הוכרזה דלתת האקווונגו כאחד משבעת פלאי הטבע הקיימים באפריקה, ובשנת 2014 הוכרה גם כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.ישנם ממצאים מתקופת האבן, המעידים כי באזור הדלתה הייתה נוכחות של בני אדם לפני יותר מ- 100,000 שנים. עם זאת, נראה כי התיישבות הקבע הראשונה במקום הייתה של בני הבנטו, כ- 200 שנים לפני הספירה. בסוף המאה ה- 18 התיישבו באזור בני הצוואנה, ותוך זמן קצר שלטו בכל שטח הדלתה. כיום חיים באזור כ- 130,000 אנשים, המתחלקים לחמש קבוצות אתניות שונות. רוב תושבי הדלתה מתגוררים מזרחית אליה, כאשר פנים הדלתה אמנם מיושב, אך באופן דליל. בעבר, תושבי האזור התפרנסו בעיקר מדיג, ליקוט מזון וציד, אך כיום עוסקים התושבים יותר בחקלאות ובגידול בקר. ענף התיירות, אשר החל להתפתח בדלתה בשנות ה- 80, מספק גם הוא תעסוקה לתושבי האזור. לפני שנוצרה דלתת האוקוונגו, זרם נהר האוקוונגו אל אגם מאקגדיקגאדי במשך מיליוני שנים. לפני כ- 50,000 שנים, ארעה בדרום אפריקה רעידת אדמה חזקה, אשר גרמה לתזוזת קרקע פתאומית. תזוזה זו שינתה את מסלול הזרימה של הנהר, וגרמה למים שזרמו בו להישפך החוצה. האזור הוצף, וכך למעשה נוצרה הדלתה. דלתת האוקוונגו עשויה אדמת סחף, ומשתרעת כיום על פני שטח ביצתי של כ- 6000 קילומטרים. בעונה הגשומה, האזור העשבי בדלתה מוצף גם הוא, עניין המגדיל את הדלתה בכ- 7000 עד 12,000 קילומטרים. הדרך היעילה ביותר להתנייד באזור הדלתה הנה באמצעות רכב ספארי או סירות ארוכות וצרות, המכונות "דוגיות מקורו". היות ומדובר באזור פראי ובתולי, לא ניתן לסייר רגלית במקום, ובאופן כללי – מומלץ מאוד לטייל באזור במסגרת של טיול מאורגן, או עם סיוע של מדריך טיולים מנוסה המכיר את האזור היטב. בשטחה של הדלתה קיימות אוכלוסיות של יונקים, ציפורים (כ- 482 מינים שונים), זוחלים, דו חיים, דגים, חרקים ומגוון של רכיכות שונות. כמו כן, בדלתה קיימים מעל לאלף מיני צמחים שונים. בסך הכל, קיימים בשמורות הדלתה כ- 130 מיני יונקים, ומספר היונקים המשוער בשמורה עומד על כ- 200,000. מדובר בעיקר ביונקים אפריקאים גדולים, ובכלל זה אריות, נמרים, פילים, כלבי פרא, קרנפים, ברדלסים ועוד. מרבית היונקים הללו עוזבים את הדלתה עם תחילת העונה הגשומה בקיץ, ושבים אליה בעונת החורף היבשה – אז זרימת המים בנהר מגיאה לשיאה. בשולי השמורות שבדלתה, חיים בני שבט הבאיי החביבים והידידותיים.