חנו הנווט והמפגש הראשון עם הגורילות | רגעים בזמן

כמעט 2,500 שנה לפני שקולומבוס חצה את האוקיינוס האטלנטי, יצא לדרך מגלה ארצות קרתגי בשם חנו הנווט. חמוש בצי של שישים ספינות ואלפי מתיישבים, הוא הפליג דרומה מעבר למיצר גיברלטר – אל תוך עולם לא מוכר. במסעו הוא פגש תרבויות חדשות, הקים מושבות לאורך חופי אפריקה – ותיאר לראשונה יצור מסתורי ענק, שעיר ודמוי אדם. מאות שנים אחר כך קיבל היצור את השם המוכר לנו: גורילה. האם זה היה המפגש הראשון של האנושות עם קופי האדם הגדולים?

קרתגו – מעצמה ימית ויצרית סודות

המסע של חנו מתחיל בצפון אפריקה, בעיר קרתגו – בירתה של אימפריה פיניקית עוצמתית. קרתגו שלטה על נתיבי הסחר בים התיכון, ספניה חצו ימים ותרבויותיה פרחו. אך מה שמעבר לים, מאחורי עמודי הרקולס, הידוע לנו היום כ"מיצרי גיברלטר", נותר בגדר מסתורין. חנו נבחר להוביל משלחת ייחודית: לחקור את החופים הלא נודעים של אפריקה, להקים יישובים חדשים ולהרחיב את גבולות ההשפעה של קרתגו. ההפלגה הזו לא הייתה רק מסע מחקר – היא הייתה מסע של קיום, התיישבות ותקווה לעתיד. ומה באמת פגשו אנשיו בדרך?

ספינות, מתיישבים ואומץ לב

הצי של חנו מנה שישים ספינות – מספר עצום לאותה תקופה – ועליהן אלפי אנשים: לוחמים, מתיישבים, סוחרים. המטרה לא הייתה רק לגלות – אלא גם לבסס נוכחות קרתגית בחופים הרחוקים. חנו ואנשיו הקימו מושבות חדשות לאורך החוף האטלנטי של אפריקה, ככל הנראה עד סנגל, ואולי אפילו עד קמרון. כל עגינה הייתה מלאה בהפתעות – נופים לא מוכרים, עמים מקומיים שלא נראו קודם, ואתגרים של טבע פראי. אבל האתגר המרתק ביותר חיכה להם בדרום.

היצורים השעירים

באחד מחופי אפריקה פגש חנו יצורים שלא תועדו קודם לכן: "פראיים, שעירים, דמויי אדם" – כך תיאר אותם ביומנו. אנשי הצוות ניסו ללכוד כמה מהם, אך היצורים נלחמו בעוז. רק נקבה אחת נתפסה, נהרגה והובאה לקרתגו. לימים, כשהטקסט של חנו תורגם ליוונית, התיאור עורר סקרנות עצומה. מאות שנים מאוחר יותר, במאה ה־19, קרא מגלה הארצות תומאס סאבג' את כתביו של חנו – וכשגילה במערב אפריקה קופי אדם עצומים, העניק להם את השם שחנו ואנשיו השתמשו בו: גורילה. האם באמת ראה חנו גורילות? או שמא מדובר בשבטים עטויי פרוות? הספק נותר – אבל המיתוס נולד.

מסמך אבוד שמתעורר לחיים

חיבורו של חנו נעלם עם חורבן קרתגו במלחמה הפונית השלישית, אך שרידים ממנו הגיעו לרומא, תורגמו ליוונית וצפו מחדש בתקופת הרנסנס. מאות שנים הסתתר סיפורו בין טקסטים נשכחים, עד שהפך שוב לנושא לדיון ומחקר. התיאור של היצורים השעירים הפך לאבן יסוד בהיסטוריה של חקר הטבע – וחיבר בין אגדה עתיקה לבין המדע המודרני. כך הפך חנו הנווט, מגלה ארצות כמעט נשכח, לדמות ששמה חקוק אפילו בעולם הזואולוגיה. אבל החלק הכי מסקרן בסיפור – הוא לא רק ההיסטוריה הרחוקה, אלא גם החיבור לימינו.

מאפריקה הקדומה לג'ונגלים של היום

היום אנחנו כבר יודעים היכן חיים היצורים שחנן אולי פגש: בלב הרי הגעש של אוגנדה ורואנדה, בין היערות הערפיליים, חיות גורילות ההרים. נדירות, עוצמתיות, רגישות – וקשות להשגה. לראות גורילה בטבע זו חוויה נדירה שנשמרת למעטים, אך מי שיצא לטיול באוגנדה יזכה למפגש עיניים חודר שמחזיר אותנו אל שורשינו האבולוציוניים. כשאנחנו מתבוננים בגורילות ההרים כיום, קשה שלא לחשוב על התיאור של חנו – ולהבין שאולי, ממש אולי, הוא היה הראשון לגלות את היצורים האדירים הללו.

סדרת הרשת – רגעים בזמן | כל הפרקים זמינים לצפייה בערוץ היוטיוב של מיי טריפ

אם אהבתם את הכתבה, אנו מזמינים אתכם להכיר את סדרת הרשת "רגעים בזמן" של מיי טריפ – סדרה ייחודית המשלבת היסטוריה, תרבויות מרתקות וסיפורים מעוררי השראה ממסעותינו בעולם. בכל פרק אנו צוללים אל נקודת ציון היסטורית או תרבותית, חושפים את הסיפורים שמאחורי האבנים, המנהיגים והעמים. אתם מוזמנים להצטרף אלינו למסע חוצה גבולות וזמן – ולצפות בכל הפרקים בערוץ היוטיוב של מיי טריפ.