מדבר דנקיל באתיופיה

אתיופיה היא מדינה צבעונית המאגדת את כל צבעי העולם אל חוויה אחת ייחודית, צבעי הירוק של הרי סמיאן, צבעי הכחול של אגם טאנה, וצבעים נוספים של טקסים ותרבויות עתיקות יומין. אבל אם כבר מזכירים את הצבעים של אתיופיה אז ללא ספק מומלץ לבקר במקום הצבעוני ביותר במדינה – מדבר דנקיל.

מדבר דנקיל הינו מדבר מלח עצום השוכן בצפון מזרח אתיופיה וגולש לגבולות ג’יבוטי ואריתראה. במדבר דנקיל אפשר למצוא הרי געש פעילים, מישורי מלח אינסופיים, נאות מדבר פזורים במרחבים ותופעות גיאותרמיות מיוחדות היוצרות בריכות מים צבעוניות מרהיבות. זהו המדבר הגדול ביותר לאורך השקע הסורי-אפריקאי ועקב מיקומו הגיאוגרפי במשולש אפאר המחבר בין 3 לוחות טקטוניים (הלוח הערבי, תת הלוח הסומלי והלוח האפריקאי) הטמפרטורות בו גבוהות במיוחד עד כי בימים חמים יכולות להגיע לכדי 50 מעלות צלזיוס.

הלוחות הטקטוניים עדיין פעילים ומתרחקים זה מזה בקצב של 1-2 ס”מ בשנה, מה שמאפשר עדיין לאחד מהרי הגעש במקום Erta Ale (“ההר מעשן” באמהרית) להישאר פעיל ולאפשר לאמיצים שבינינו הצצה לאגם הלבה הרותחת שבראשו. בנוסף להר הגעש יש במקום גם מעיינות גופרית חמים שנקראים שקע דאלול, שקע שנוצר בעבר מפעילות געשית. זהו בעצם שדה הידרותרמי הנמצא מתחת לגובה פני הים, כך שמי גשמים שיורדים בצפון מגיעים למקום ומחלחלים דרך הסדקים לעומק האדמה.

חלחול המים ממיס בתורו מינרלים שונים שחודרים עם המים עד לשכבת המגמה שנמצאת בעומק האדמה. כאשר אלה באים במגע עם המגמה מתרחשת המסת המלח והמינרלים ע”י המגמה ונוצר קיטור והתפרצויות געשיות שיוצרים מראה מרהיב: התפרצויות רבות של גייזרים בטמפרטורות שונות, מעיינות גופרית, מינרלים ותחמוצות שונות יחד עם מיני בקטריות המקנות לבריכות צבעים מרהיבים של ירוק, כחול וטורקיז עם צבעי צהוב גופרתי. כל אלה מעניקים למקום יופי שקשה לתארו במילים.

בעבר הרחוק היו חלקים נרחבים של מדבר זה מוצפים במי ים מלוחים. עם נסיגת מי הים ותהליך ארוך של אידוי מסיבי של מי הים נוצרו בשקעי האגמים העתיקים משטחי מלח לבנים המכסים חלקים גדולים בצפון המדבר. בני שבט האפאר שחלקם חיים במדבר צחיח זה מנצלים את משטחי המלח לצרכי כרייה. כבר מאות שנים שהמלח נחצב במקום תוך שימוש בכלי עבודה ידניים לצורת מלבנים אותם מעמיסים בערמות גדולות על דבשות הגמלים. עם מעט מזל ניתן לראות במקום שיירות ארוכות של גמלים הפוסעות במדבר וכמו לקוחות מתוך סרט אגדות ישן, נושאות את ערמות המלח הלבנות בדרכם למסחר בשווקים שמחוץ למדבר.