מפלי הנילוס הכחול באתיופיה

ברמות הגבוהות של צפון-מערב אתיופיה, שוכן לו האגם הגדול ביותר באתיופיה – אגם טאנה – המהווה גם את תחילתו של הנילוס הכחול, המקור העיקרי למימי הנילוס, המתפתל לאורך 1,460 קילומטרים עד שהוא נפגש עם הנילוס הלבן בעיר הבירה של סודן, ח'רטום. הכנו עבורכם סקירה קצרה על "המים המעשנים" של אפריקה. קריאה מהנה.

פעמיים בשנה נצבעות הרמות הגבוהות של צפון אתיופיה בגוונים שונים של ירוק עז על פי מחזור הגשמים השנתי. אגם טאנה שוקק חיים בעונות הרטובות, כאשר שפע של מים עשירים במינרלים נסחפים מאגן הניקוז הרחב ומספקים מזון עשיר לדגה שבאגם. המים הנאגרים באגם מוצאים במהרה את דרכם החוצה מצדו הדרומי של האגם ויוצרים את תחילתו של נהר הנילוס העוצמתי. לאחר זרימה מתונה של מספר קילומטרים בינות לצמחייה הירוקה הגדלה לגדות הנהר נופלים המים מגובה של 45 מטרים ויוצרים את מפלי הנילוס הכחול הנפלאים.

כ-30 ק"מ במורד הנילוס הכחול נמצאים אחד מאתרי התיירות החשובים והפופולאריים ביותר בצפון אתיופיה- מפלי הנילוס הכחול. באמהרית נקראים המפלים "טיס אבאי", שמתורגם ל"מים מעשנים". הם גם המפלים הגבוהים ביותר באתיופיה שגובהם מוערך בין 37 ל-45 מטרים.
מי שגילה את המפלים במאה ה-18 היה מגלה הארצות הסקוטי ג'יימס ברוס, אשר תיאר אותם כמחזה מרהיב כשהרסס עולה מן המפלים ונראה כמו עשן – ומכאן שמם האתיופי "מים מעשנים".

בשנת 2003 נבנתה באזור תחנה הידרואלקטרית לניצול מי הנהר לצורך ייצור חשמל, דבר שהוביל לירידה בכמות המים במפל. ולמרות זאת בעונה הגשומה הסכר מוצף והמטיילים באזור צפויים לחזות במראה מדהים של מי המפל העוצמתיים מתרסקים מגובה של 45 מטרים ונופלים אל תוך נהר סוער היוצר אלפי רסיסי מים דמויי עשן.

ההגעה למפלים מתרחשת דרך מסלול הליכה בדרגת קושי קלה יחסית האורך כשעתיים ועובר בנופים מיוחדים וטבע ירוק, בסופו של המסלול מגיעים למפלים. לחלופין, ניתן בתשלום לשכור סירה אשר תחצה אתכם את הנהר ותקצר לכם את הדרך למפלים ביותר מחצי. מכיוון שזהו מסלול מעגלי ניתן ומומלץ לעשות הלוך בהליכה וחזור בסירה או הפוך. אזור המפלים טומן בחובו טבע פורח וייחודי ומגוון רב של בעלי כנף אנדמיים רבים כגון שלדגים צבעוניים, טוראקיים יפייפים ועוד רבים.

כמויות המים הגדולות היורדות על ההרים ממפלי הנילוס הכחול מאפשרות חקלאות נרחבת של גידולי דגנים רבים עליהם מתבססת האוכלוסייה המקומית כמקור מזון עיקרי ורב ערך. במשך מאות שנים התפתחו בכפרים שיטות של עיבוד אדמה, חריש, קציר ודיש של היבול העונתי תוך שימוש בכלי עבודה ידניים ובעזרת שוורים אותם רותמים למלאכה. אבל אם מדברים על גידולים חקלאיים הרי שגולת הכותרת באתיופיה היא גידולי הטף. טף הוא הדגן הקטן בעולם ומהווה כרבע מתוצרת הדגן במדינה עד כי אתיופיה היא מרכז גידולי הטף העולמי. בשנים האחרונות הוכרז הטף כ "מזון על" המכיל את כל שמונה חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם. הוא עשיר בברזל, מגנזיום, סידן, מנגן, חלבון, ויטמינים שונים ומשמש ברובו להכנת אינג'רה, ולחמי מחמצת שונים. גם כיום, כאשר מסיירים בינות לכפרים הפזורים בצפון ניתן לראות את צורת החיים החקלאית שכמעט ולא השתנתה במשך מאות שנים.