פצצת האטום ששינתה את יפן וארה"ב | רגעים בזמן

בבוקר ה־6 באוגוסט 1945, הופיעה מעל שמי הירושימה מטוס בודד. שניות אחר כך – אור מסנוור, גל חום עז והיסטוריה שהשתנתה לעד. פצצת האטום הראשונה שהוטלה על עיר הפכה את הירושימה לאפר ואת יפן לסמל של חורבן ושל תקווה. אבל זהו לא רק סיפור של פצצה אחת – אלא גם של ספינת מלחמה אמריקאית, אלפי מלחים, ואלפי כרישים שאכלו אותם חיים. אז איך הכל מתחבר? בכתבה שלפניכם

קיץ 1945 – מלחמה שלא נגמרת

גרמניה כבר נכנעה, אירופה חגגה את סיום המלחמה, אבל באסיה הקרבות נמשכו. יפן נלחמה בעקשנות ולא הראתה שום סימן לכניעה. האמריקנים הבינו כי פלישה יבשתית תעלה בחייהם של מאות אלפי חיילים. ואז נכנס לתמונה פרויקט מנהטן – הפצצה האטומית. ההחלטה להטיל אותה על יפן נבעה משילוב של שיקולים צבאיים, פוליטיים ופסיכולוגיים. וכך, נבחרה העיר הראשונה שתושמד – הירושימה. מדוע דווקא היא?

הירושימה – עיר שהפכה לאפר

הירושימה נבחרה לא רק בשל היותה מרכז צבאי ולוגיסטי חשוב, אלא גם משום שהייתה מוקפת הרים שיגבירו את ההדף. העיר כמעט לא הופצצה קודם לכן, ולכן הייתה "מועמדת מושלמת" להצגת עוצמת הנשק החדש. כשפצצת "הילד הקטן" התפוצצה, נחרבה העיר כולה בתוך שניות. עשרות אלפים מתו מיד, רבים נוספים נפגעו מקרינה ומכוויות. ובתוך כל ההרס – נותר סיפור אישי אחד יוצא דופן.

האדם ששרד פצצת אטום – פעמיים

צוטומו ימאגוצ’י, מהנדס בחברת מיצובישי, היה בתחנת רכבת בהירושימה כשהפצצה התפוצצה. הוא הוטח באוויר ונכווה, אך שרד. יומיים אחר כך חזר לעיר הולדתו נגסאקי – רק כדי לגלות שגם שם תיפול פצצת האטום השנייה. ימאגוצ’י הפך לאדם היחיד בהיסטוריה ששרד שתי פצצות גרעיניות. הוא חי עד גיל 93 והפך לדמות סמל במאבק העולמי נגד נשק גרעיני. אבל סיפורו של ימאגוצ’י הוא רק צד אחד של אותה טרגדיה – הצד השני צף מהים.

המשימה הסודית של האינדיאנפוליס

ימים ספורים לפני הפצצה קיבלה ספינת הקרב האמריקאית "אינדיאנפוליס" משימה סודית: להעביר את חלקי הפצצה האטומית לבסיס חיל האוויר באיי מריאנה. היא הצליחה להשלים את המשלוח – אך בדרכה חזרה, בלב ים, נורתה על ידי צוללת יפנית. שני טורפדו קרעו את גוף הספינה והיא שקע בתוך דקות. 300 מלחים מתו מיד – אבל 900 נוספים מצאו עצמם צפים במים החשוכים, ללא קשר, ללא תקווה ברורה לחילוץ. ושם התחיל אחד הסיוטים הגדולים ביותר בתולדות הצי האמריקאי.

הטרף של הכרישים

במשך ארבעה ימים ולילות צפו המלחים במים, פצועים, צמאים ומיואשים. אבל האיום האמיתי לא הגיע רק מהרעב או מהצמא – אלא מתחת לפני המים. להקות כרישים התקרבו אליהם והחלו לטרוף בזה אחר זה את הגברים. זעקות אימה פילחו את הלילות, המים נצבעו אדום, והפחד מהתקפה נוספת לא נתן להם מנוח. עד שהגיע החילוץ – נותרו בחיים רק 319 מתוך 900. זו הייתה מתקפת הכרישים הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה, והיא קשורה ישירות לאותה פצצה ששינתה את העולם.

זיכרון וכאב – עד היום

אם תגיעו לטיול ביפן, תמצאו במרכז הירושימה את פארק השלום. לצד כיפת הפצצה – המבנה היחיד שנותר עומד – נמצא מוזיאון השלום שבו שעונים שעצרו ב־08:15, בגדים חרוכים ועדויות של ניצולים. זהו מקום שבו הסבל האנושי הופך לקריאה עולמית: "לעולם לא עוד". סיפורה של האינדיאנפוליס משתלב כאן, כעדות נוספת למחיר הנורא של מלחמה – מחיר ששילמו לא רק אויבים, אלא גם חיילים שבאו מהצד השני. וכשצועדים ברחובות הירושימה של היום, השלווה משדרת מסר ברור – ההיסטוריה לא נשכחת, אך היא יכולה להפוך לכוח של תקווה.

סדרת הרשת – רגעים בזמן | כל הפרקים זמינים לצפייה בערוץ היוטיוב של מיי טריפ

אם אהבתם את הכתבה, אנו מזמינים אתכם להכיר את סדרת הרשת "רגעים בזמן" של מיי טריפ – סדרה ייחודית המשלבת היסטוריה, תרבויות מרתקות וסיפורים מעוררי השראה ממסעותינו בעולם. בכל פרק אנו צוללים אל נקודת ציון היסטורית או תרבותית, חושפים את הסיפורים שמאחורי האבנים, המנהיגים והעמים. אתם מוזמנים להצטרף אלינו למסע חוצה גבולות וזמן – ולצפות בכל הפרקים בערוץ היוטיוב של מיי טריפ.