“בנסיבות חירום, הקבוצה היא לא לקוחות – היא משפחה”

הוא מסרב לעקוף כפרים נידחים, שולח מטיילים ללכלך את הידיים בשדות אורז, ומזהה מיד את הסקרנות הישראלית שדורשת לדעת “מה היעד הבא”. מיסטר לב, השותף העסקי של My Trip בווייטנאם – מפחד מהבלתי צפוי וממציא מחדש את מושג האירוח

מאת: עידן יוסף-ימין

מיסטר לב, השותף העסקי של My Trip בווייטנאם

הערפל הסמיך של הרי סאפה (Sapa) בצפון וייטנאם החל לרדת על העיירה שבצפון- מערב וייטנאם, כשרגע אחד שינה לחלוטין את לוח הזמנים של קבוצת המטיילים. אחד מחברי הקבוצה – קהילה מגובשת של כ-30 איש – חש ברע באופן פתאומי ופונה בדחיפות לבית החולים המקומי. כשהרופאים הודיעו כי האורח חייב להישאר תחת השגחה מלאה במשך 24 שעות, האווירה בקבוצה נמתחה עד לקצה. השאלות החלו לזרום, הלחץ עלה, והדאגה לחבר למסע איימה לצבוע את הטיול כולו בצבעים של חרדה.

בנקודת המבחן הזו, כשהתמודד מול הלחץ של הקבוצה לקבל דיווחים רפואיים מלאים, הפגין מיסטר לב (Mr. Lev) – השותף העסקי של MY TRIP בוייטנאם – קור רוח אצילי ורגישות מעוררת השראה.

“מידע רפואי הוא פרטי וחסוי, והיה עליי להגן על פרטיותו של המטייל בקנאות”, משחזר לב את האירוע. “אבל באותו הזמן הבנתי לחלוטין את הדאגה הכנה של חבריו. מגיע להם לדעת שהחבר שלהם בטוח. נתתי להם את כל המידע המרגיע והמתאים, וליוויתי אותם צעד אחר צעד. כשנוסעים יחד, חברי הקבוצה הם לא סתם לקוחות – הם אנשים שיש לי אחריות מלאה עליהם. אני רוצה שהם ירגישו שכאשר הם מטיילים איתי, הם חלק ממשפחה”.

היכולת לתמרן ברגישות בין שמירה על חיסיון לבין הענקת תחושת ביטחון מלאה היא בדיוק מה שהופך טיולים לווייטנאם בהובלתו של מיסטר לב לחוויה משנה תודעה.

האיש שסירב לשקר: המצפון המקצועי של מיסטר לב

מי שמכיר מקרוב את מיסטר לב יודע שמדבר באדם שהמילה “אתיקה” אינה סתם סיסמה עבורו, אלא דרך חיים. מוקדם יותר בקריירה שלו, בעת שעבד מול סוכנות נסיעות עצמאית, נתקל בסיטואציה שמבחנה המוסרי הדהד אצלו עד היום: שירות מסוים שהובטח במסלול של הלקוחות שונה עקב אילוץ של החברה. הנהלת הסוכנות דרשה מלב להציג למטיילים סיפור כיסוי שיטשטש את האמת ויגן על רווחי החברה, על חשבון האינטרס של המטיילים. לב סירב לפקודה במקום.

“אני מאמין שהגישה היחידה היא שקיפות ואמת”, הוא אומר בנחרצות. “מטיילים צריכים לקבל מידע כנה. במקום להסתיר, המדריך חייב להילחם מול החברה כדי למצוא עבור הלקוח חלופה שווה או אפילו טובה יותר מהמקור. כשאנשים רואים שמכבדים אותם ושומרים על האינטרסים שלהם, אפילו מצב מורכב הופך להזדמנות לבניית אמון עמוק. מקצועיות אינה סתם מילוי הוראות – היא האומץ להגן על המטייל”.

לחתוך מהכביש הראשי: לגלות את וייטנאם האמיתית

עבור העולם המערבי, וייטנאם עדיין נקשרת לעיתים קרובות מדי להיסטוריה המלחמתית שלה. אבל מיסטר לב נחוש להראות למטיילים את הנשמה החיה והפועמת של המדינה: ההרמוניה החברתית, התרבות העשירה והערכים האנושיים של ימינו.

איך עושים את זה? פשוט מאוד: מתעלמים מהשבלונה המסחרית. “אם יש הזדמנות בדרך, אעדיף תמיד לקחת את המטיילים לכפר כפרי פשוט מאשר סתם לעבור על פניו באוטובוס”, מנסח לב את הפילוסופיה שלו. “מדינה מבינים דרך היסטוריה וכלכלה, אבל האנשים שחיים בה הם אלה שמפיחים בה חיים. כניסה לכפר נידח היא כניסה לקהילה האותנטית ביותר”.

בביקורים הללו, המטיילים של My Trip לא נשארים צופים מהצד. לב מוביל אותם ישירות לתוך קהילות חקלאיות קטנות שבהן גידול אורז הוא צינור החיים. המטיילים נפגשים עם חקלאים מקומיים, שואלים שאלות, ולומדים כמה יזע ומשאבים מושקעים בכל גרגיר אורז שמגיע לצלחת. כשלוח הזמנים מאפשר זאת, המטיילים מפשלים שרוולים, יוצאים לשדות, וחווים קציר וייבוש אורז כתף אל כתף עם התושבים.

“ברגע הזה, המטייל כבר לא מסתכל על וייטנאם דרך חלון האוטובוס”, מסביר לב. “הוא משתתף, נוגע באדמה וחווה את חיי היומיום. זהו זיכרון שנחרט בלב הרבה אחרי שחוזרים הביתה”.

הסקרנות הישראלית והקסם האנושי בעידן ה-AI

העבודה הממושכת של מיסטר לב מול הקהל הישראלי יצרה אצלו הערכה עמוקה לדינמיקה של המטייל מישראל. “המטיילים הישראלים מתאפיינים בסקרנות רחבה ובלתי פוסקת”, הוא מציין בחיוך. “הם לא מסתפקים בלהביט בנוף; הם רוצים לדעת מיד מה היעד הבא במסלול ומה עומד מאחוריו. הסקרנות הזו מאתגרת אותנו כצוות לצלול עמוק יותר להיסטוריה, לתרבות וגם לאופי של האנשים, ולא להסתפק בהקראת עובדות יבשות”.

בעולם המודרני, שבו בינה מלאכותית ואפליקציות מספקות מידע בלתי מוגבל בלחיצת כפתור, לב משוכנע כי תפקידו של המדריך האנושי הפך לקריטי מאי פעם. “טכנולוגיה יכולה לתת מידע, אבל רק חוויה אנושית מייצרת זיכרונות”, הוא פוסק. “שום אלגוריתם או סרטון אונליין לא יכול לשחזר את התחושה של עמידה בכפר נידח, שיחה עם חקלאי מקומי, או הליכה בדרך כפרית שקטה. מדריך אמיתי יודע לקרוא את האווירה בקבוצה, להתאים את הקצב ברגע האמת, להפתיע ברגע בלתי צפוי ולהפוך לחיבור החי בין המטייל ליעד”.

להפוך לרוח ולנשמה של המסע

גם כשהאוטובוס כבר נכנס לשדה התעופה, מיסטר לב לא ממהר להיפרד. רגע לפני שהם עוברים בדיוטי פרי, הוא עוצר עם המטיילים כדי להביט אחורה על המסע – להציף את החוויות, השיחות האישיות והרגעים שהפכו את הטיול לבלתי נשכח.

“התקווה שלי היא שכשאורחים עוזבים את וייטנאם, הם לא יקחו איתם רק תמונות בסמארטפון, אלא רגשות, זיכרונות והבנה עמוקה יותר של המדינה שלנו”, הוא מסכם. “להיות מדריך טיולים עבורי פירושו להיות מוכן להפוך לרוח ולנשמה של כל מסע”.