“הלקוחות הישראלים קדושים גם במעמקי ליבם”

בעוד שנה מהיום, בקיץ 2027, אלפי אנשים מכל רחבי העולם יציפו את בירת דרום קוריאה, סיאול, לקראת “יום הנוער העולמי” – אירוע ענק שדורש היערכות לוגיסטית ברמות שקשה לתאר. על המערך הלוגיסטי הזה אמון אדם אחד, שעומד לנצח על אירוחם של למעלה מ-5,000 לקוחות ולגרוף רווח של כמיליון דולר. 

בעוד מהצד נדמה שההצלחה הזו באה בקלות לאיש העסקים הממולח, הדרך של ג’יימס צ’ון בן ה-61 לפסגה נראית כמו תסריט הוליוודי. הוא גדל כנער כפר עני, שהעתיד היחיד שציפה לו היה להמשיך את דרכו של אביו כחקלאי קשה יום. נקודת המפנה בחייו הגיעה בנעוריו, בעקבות קושי רב שהיה  לו בבית הספר בלימודי אנגלית. 

ג’יימס סירב להשלים עם הקושי והחליט לעשות מעשה. באחת החופשות הוא ארז את ספרי הלימוד שלו, טיפס להרים שמחוץ לכפרו, והסתגר שם במשך שלושה שבועות. כמו בסרטים, הוא לא ירד מההר – רק ישן, למד באובססיביות, וניזון מתבשיל תפוחי אדמה שאמו הכינה עבורו. כשחזר לתיכון, מוריו לא הצליחו להאמין לרמת האנגלית שהפגין. 

השליטה בשפה הזרה היא זו שחילצה אותו מחיי העוני ופתחה לו את הדלת לעולם התיירות. אחרי שירות צבאי ביחידת הקישור לצבא ארה”ב, השתלב ג’יימס באחד מהתאגידים הגדולים בקוריאה – “יונדאי”. שם, הוא ספג את הסטנדרטים התאגידיים הנוקשים שמלווים אותו עד היום. גם כשהמשבר הכלכלי באסיה בסוף שנות ה-90 כמעט מחק את העסק העצמאי שהקים, ג’יימס פשוט לא היה מוכן להרים ידיים. המונדיאל של שנת 2002 בקוריאה ויפן היה גלגל ההצלה שהזניק את האימפריה שלו מחדש, והפעם – לתמיד.